איור: מושיק גולסט
קרלוס פיסטר היה מעשן כבד. במשך חמש עשרה שנה הוא חיסל קופסת סיגריות שלמה בכל יום. במהלך השנים הוא ניסה כל מה שהבטיח הפסקת עישון: גומי לעיסה, רטייה, אפילו היפנוזה. הכול ללא הצלחה. ואז הוא החליט לנסות צעד דרסטי, אולי אפילו קיצוני: להטיל על עצמו עונש כבד בכל פעם שהוא שאף אל תוך ריאותיו את העשן הרעיל – לתת לעצמו שוק חשמלי. ההמצאה הזאת, שנשמעת די הזויה, היא לא של פיסטר. מכשיר בצורת צמיד שעונדים על היד, וקיבל את השם "פאבלוק" (Pavlock), נותן שוק חשמלי בכל פעם שמכניסים סיגריה לפה.
הניסוי שפיסטר עשה עם פאבלוק, ועליו נספר בהמשך, מזכיר את הניסויים שעשה הפסיכולוג סטנלי מילגרם ב-1961 באוניברסיטת ייל, כדי להראות עד כמה אנחנו מוכנים לוותר על ערכים וחשיבה עצמאית כדי לציית לדמויות סמכותיות. בניסוי של מילגרם המשתתפים חולקו לקבוצת מורים וקבוצת תלמידים. המורים ערכו מבחני זיכרון לתלמידים, וקיבלו הנחייה לתת שוק חשמלי לתלמידים שנכשלו, ולהגביר את עוצמת השוק, עם כל כישלון נוסף (המורים לא ידעו שהשוק היה מדומה). לפי תוצאות הניסוי, מספר מבהיל של משתתפים היו מוכנים לתת את השוק החשמלי, ללא כל הסתייגות או הטלת ספק, רק משום שקיבלו הנחיות מדמות סמכותית לעשות זאת.
לפיסטר לא הייתה דמות סמכותית חיצונית שנתנה לו הנחיות לענישה עצמית. הוא גייס אותה מתוך עצמו, מבפנים (אולי בעצם אלה היו היצרנים של המכשיר שמילאו את התפקיד). באתר החברה פיסטר מספר על הניסוי שעשה על עצמו: "ביום הראשון נתתי לעצמי שוק חשמלי בכל פעם שהכנסתי סיגריה לפה. זה לא עבד, כי כנראה כוח הרצון שלי חלש מדי. ביום השני ביקשתי מאשתי לתת לי שוק יותר חזק. זה לא עבד, כי כשהיא יצאה מהבית חזרתי לעשן. ביום השלישי ביקשתי מבני משפחה וחברים לתת לי את השוק, ובכל פעם שהם נתנו לי שוק, נתתי להם חמישה דולרים. ביום הרביעי, הרשיתי להם לתת לי שוק לא רק ביד, אלא בכל איבר אחר בגוף, ונתתי להם עשרים דולר. וכך ביום החמישי הפסקתי לגמרי לעשן".
אם הסיפור של פיסטר נשמע לכם הזוי, נראה שהיצרנים ניחשו שיש שוק די טוב לשיטות מזוכיסטיות: כבר 50,000 אנשים קנו פבלוק. יש, כמו פיסטר, המקווים להפסיק לעשן, אחרים רוצים להפסיק לכסוס ציפורניים, לרדת במשקל, ללכת לחדר כושר, לקום בבוקר שעה יותר מוקדם, להפסיק לחטט באף. גם הם, כמו היצרנים, מאמינים שענישה יעילה יותר אם רוצים להיפטר מהרגלים שאינם רצויים.
יש החוששים שיתמכרו להרגל של הלקאה עצמית, ולא יוכלו להיגמל ממנו. אחרים תוהים מה יקרה ביום שבו יפסיקו להשתמש בשוקים החשמליים של פאבלוק – האם יחזרו להתמכר? יש כאן מלכוד קטן שעדיין לא ברור איך להתגבר עליו.
לזכות היצרנים יש לומר שיש בפאבלוק אופציות נוספות קצת יותר ידידותיות: אפשר לבחור את עוצמת השוק החשמלי מנמוך מאוד ועד חזק מאוד, כזה שמטלטל את כל הגוף, עד שהאדם צורח מכאב. אפשר לחבר אותו באמצעות בלוטות' לאפליקציה בטלפון הנייד, כך שסדרה של צפצופים תעצור אותך בדרך למאפייה החביבה עליך. המצב האופטימלי הוא שהעוברים והשבים ישמעו גם הם את הצפצופים, ומתוך הזדהות חברית, יזנקו ויחסמו את דרכך למאפייה, אבל את זה היצרנים לא מבטיחים.