קלרה דולן, בת 23, הייתה אמורה להתחיל באותו יום עבודה חדשה. לפני כן היא עבדה במשך חודשיים בתור ברמנית, ועתה היא התקבלה לעבודה כמנהלת מכירות, ורצתה לעשות רושם טוב.
אבל כשהיא התעוררה באותו בוקר בשעה 4:00, היא לא הרגישה טוב. בהתחלה היא חשבה שזה המחזור החודשי, ושהלחץ המוזר בבטן היה רק התכווצויות של המחזור. הן היו ממש חזקות, אך היא הייתה נחושה לצאת לעבודה עם מראה רענן, ובמצב רוח טוב.
לרוע המזל, אותו בוקר היה צריך להתחיל בפגישה מייגעת שנמשכה שעתיים. גלי כאב פילחו את גופה מידי כמה דקות, ודולן לא הבינה מה קורה. היא רק שמה לב שזה הולך ונעשה גרוע יותר ויותר. היא חרקה שיניים ונשכה בחוזקה את העט שאחזה בידה, עד שהוא נחצה לשניים.
לבסוף הכאב היה כה חריף, עד שדולן לא יכלה לשאת אותו יותר. היא התנצלה שעליה לצאת כבר ביומה הראשון בעבודה, ורצה הביתה. "לא חיכיתי לאישור, פשוט טסתי הביתה", היא אמרה.
אבל הסתבר ששרשרת הבעיות באותו יום רק התחילה. כשהגיעה לביתה, דולן גילתה שהמפתחות לא אצלה. היא השאירה אותם על שולחן המטבח בבוקר כשהכאב התחיל, ולא שמה לב ששכחה אותם שם.
גרונה כבר היה חנוק מדמעות כאשר התקשרה לפורץ. גרוע מכך, היא ידעה שיהיה עליה להמתין הרבה זמן. "ברגע הזה רציתי לפרוץ בבכי", היא אמרה. "הוא אמר שייקח לו 20 דקות להגיע, וידעתי שאין סיכוי שהוא יגיע מהר כל כך".
מסוחררת מכאב, נאלצה דולן לחכות שעתיים מחוץ לביתה, עד שהפורץ הגיע ופתח את הדלת. מאוחר יותר היא הבינה שיכלה להזעיק אמבולנס. אבל כעת, הפורץ השאיר אבק ולכלוך בכניסה לבית. בעודה בכאבים, היא החליטה לשאוב את האבק והלכלוך מחשש לביקורת של אימה שהתגוררה איתה.
הכאב גבר עוד יותר עד שהיא החלה לצרוח. צרחותיה הזעיקו את השכנה שבאה לבדוק מה קורה. כאשר נכנסה השכנה, היא ראתה שדולן מדממת דימום כבד.
באותו רגע חלפה במוחה של דולן מחשבה שייתכן שהיא עוברת הפלה. אבל לא זה היה המקרה.
דולן התחילה לצרוח לעבר השכנה שתזמין אמבולנס. כאשר השכנה רצה להזמין אמבולנס, באותו רגע לדולן "היה לפתע דחף ללחוץ".
היא לחצה – וראש של תינוק הגיח. עד לאותו רגע לדולן לא היה מושג קלוש שהיא בהריון.
"זה תינוק!" צעקה דולן. "אלוהים אדירים זה תינוק".
היא לא הרגישה דבר, מלבד הלם. השכנה נכנסה, והתינוק נולד.
"הדבר הראשון ששמעתי היה בכי של תינוק, וחשבתי: תודה לאל שלא ילדתי עובר מת", אמרה דולן מאוחר יותר.
דולן אפילו לא בדקה את מין היילוד. היא רק עטפה את הגוף הזעיר במגבת, כולה בפליאה ממה שזה עתה קרה. ואז הגיע האמבולנס שלקח אותה לבית החולים.
כעת דולן הייתה צריכה לבשר לאימה את החדשות. האם עבדה כתובעת, ודולן חששה להפריע לה באמצע פגישה חשובה. לכן היא רק שלחה לה הודעת טקסט שקרה משהו חשוב, ועליה לבוא לפגוש אותה בבית החולים. אחרי הכול, איך מודיעים למישהי שהיא הפכה הרגע לסבתא, כשהיא לא ידעה כלל שבתה בהריון?
האם השיבה על הודעת הטקסט, ושאלה לאיזו מחלקה בבית החולים עליה להגיע. "באותו רגע היה עליי לבשר לה שאני במחלקת יולדות", סיפרה דולן בתכנית בוקר בטלוויזיה.
האם ענתה בהודעת טקסט: "איך זה ייתכן? ראיתי אותך הבוקר, ולא היית בהריון".
מסתבר שלדולן היה "הריון סמוי". רוב הנשים יודעות שהן בהריון מיד בתחילתו, ויש סימנים שמעידים על כך, שהולכים ומתרבים לאורך תשעת חודשי ההיריון. אך לדולן לא היו סימנים, לפחות לא כאלו שהבחינה בהם. כשהיו לה פרפורים בבטן היא הלכה לשירותים וחשבה שיש לה קלקול קיבה.
נשים רבות עולות במשקל לפחות ב-13 ק"ג בגלל העובר עצמו, ובגלל תוספת של כלי דם ונוזלים. משקלה של דולן אכן עלה ב-13 קילו כך שנאלצה לעלות במידה אחת את מכנסי הג'ינס, אך הבטן שלה לא בלטה. בגובה 1.80 מטר העלייה במשקל לא הייתה מורגשת כל כך.
דולן גילתה מהר מאוד שהמקרה שלה אינו נדיר כל כך. בבריטניה, אחת מכל 450 נשים אינן מבחינות שהן בהריון עד השבוע ה-20, ואחת מכל 2,500 נשים אינן מבחינות בהריון עד שמגיעים הצירים. אבל בכל זאת, נשים שאינן מבחינות בהריונן, הן נשים הסובלות בדרך כלל מעודף משקל. זה לא היה המקרה של דולן.
על אף ההפתעה, דולן מתרגלת לאימהות ולתינוקת היפהפייה אמֶליה. ומה עכשיו? "יש לי סיפור מופלא לספר", אומרת דולן.